עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ נ' סויסה

החלטה

1.בפניי בקשה לתיקון התנגדות לביצוע שטר.

2.תחילת ההליכים בין הצדדים עת המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בקשה לביצועם של חמישה שיקים על סך של 33,000 ₪ כל אחד.

3.המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצועם של השטרות. בבקשתו להארכת המועד טען שמדובר בבקשה פורמלית בלבד, שכן מדובר בשיקים שנתן לחברו על מנת שיוכל להציג בפני המשיבה מחזור עסקים גדול ובכפוף לקיומם של תנאים מסויים אשר נטען שלא התקיימו. משכך, טען שכשנפתח תיק ההוצל"פ פנה אל חברו וזה הבטיח להסדיר פתרון הבעיה מול המשיבה. כן טען המבקש שחתם על הסדר מול המשיבה ולפיו התחייב צד ג' לשלם החוב למשיבה ולעמוד בהסדר ולכן אין למנות את פרק הזמן בין קבלת האזהרה ועד למועד חידוש ההליכים כנגדו, לאחר שצד ג' לא עמד בהסדר.

לחילופין, טען המבקש שעסקינן בקיומו של "טעם מיוחד", המצדיק הארכת המועד להגשת ההתנגדות, שכן סמך על התחייבותו של צד ג' כי יסדיר הבעיה שנוצרה לאור פתיחת התיק כנגד המבקש ורק כשקיבל מכתב התראה מלשכת ההוצאה לפועל על הטלת הגבלות כנגדו, הבין כי טעה והמדובר בטעות בתום לב ומשכך, יש להורות על הארכת המועד, חרף העובדה שההתנגדות הוגשה בחלוף כשנה מעת קבלת האזהרה.

4.בהתנגדותו טען המבקש שמדובר בשיקים שמסרו לצד ג' אשר תנאי להפקדתם היה אי העברתם לגורמים נוספים ופרעונם רק לאחר פרעון השיקים הנגדיים שנמסרו למבקש.

למבקש היו טענות נוספות כנגד צד ג' אך לא מצאתי מקום לפרטן בבקשה זו.

בכל הנוגע למשיבה טען כי בבדיקה פשוטה יכלה לדעת שלא עומדת עסקה של ממש מאחורי השיקים שבחזקתה ובסופו של יום פנתה אליו רק לאחר שבצעה נכיון שיקים ולכן שמה כספה על קרן הצבי ודי בכך בכדי להצביע על חוסר תום לבה. המבקש טען טענות נוספות כנגד המשיבה ובעיקרן הטענה כי המשיבה בצעה נכיון שיקים והוסיף שככל שלא יוצג רשיון לביצוע ניכיון שיקים, הרי שמדובר במעשה הנגוע באי חוקיות ולכן אין לאפשר הליכי גביה ולכן יש להורות על קבלת ההתנגדות.

5.המשיבה הודיעה כי אין בדעתה לחקור את המבקש על תצהירו ועתרה למתן צו לסיכומים ומשכך, שלח המבקש הודעות דחופות וביקש שאורה על קבלת ההתנגדות, שכן לטענתו, המשיבה אינה רשאית לוותר על חקירת המצהיר מחד ולהכחיש האמור בו מאידך ואף צרף לבקשתו תצהירים נוספים.

6.בהחלטתי מיום 29/12/2010 קבעתי שאין לקבל ההודעות הדחופות שהוגשו על ידי המבקש וככל שמבקש לצרף תצהירים נוספים ולתקן התנגדותו, יתכבד ויגיש בקשה מתאימה בהתאם לסדרי הדין.

7.המבקש הגיש בקשה לתיקון התנגדותו ובה טען שהבקשה נובעת מהימנעות המשיבה לחוקרו על תצהירו שכן לגרסתו נקט בלשון זהירה בעת הגשת ההתנגדות מאחר והמשיבה היא חברה הנסחרת בבורסה. אולם, לטענתו, משזו ויתרה על חקירתו, הרי שהטענה כי בוצע נכיון שיקים על ידה הופכת לטענה חלוטה ומשכך, פעלה המשיבה בניגוד להוראות סעיף 21 (ב) לחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א- 1981 הואיל וניתן על ידה אשראי (באמצעות נכיון שיקים) על אף שאינה תאגיד בנקאי ופעולות אלו אף נעשו בניגוד לחוק איסור הלבנת הון תש"ס- 2000.

המבקש אף ביקש לצרף ראיות חדשות לתמיכה בטענות וכך ביקש לצרף תצהיר מטעם מנהלת המשרד ומזכירה אצל צד ג' שהצהירה שמדובר בביצוע נכיון שיקים לצד ג' ואף נגבתה ריבית מטעם המשיבה ולכן, טעם כי יש לאפשר התיקון, שכן העסקה בבסיסה נמסרו השטרות למשיבה הינה עסקה בלתי חוקית ופסולה מעיקרה.

8.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי חובו של צד ג' כלפיה עולה על מליון ₪.

לטענתה, המבקש קיבל האזהרה מביום 15/7/2009, הודה בחוב ואף חתם על הסדר חוב, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

כן טענה המשיבה, שבהסכם הפשרה, הודה המבקש בצורה מפורשת בחוב ואין לו טענות כנגדה ודי בכך בכדי לדחות ההתנגדות. כן נטען שמשלא הוגשה ההתנגדות במועד, קיים השתק ומעשה בית דין ואף אין בפי המבקש טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

המשיבה הוסיפה וטענה שאינה תאגיד בנקאי ומשכך, הוראות חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981 אינן חלות עליה ואף טענה שאין באפשרות המבקש להוסיף ולטעון טענות הגנה נוספות שעה שויתר עליהן מראש.

9.בשלב זה, לא מצאתי מקום להידרש לבקשה להארכת המועד, שכן בפני אך בקשה לתיקון ההתנגדות ובמידת הצורך אכריע בשאלה זו בשלב מאוחר יותר. מה גם שכידוע לצדדים, קיימת פסיקה עניפה באשר לצורך לנהוג גמישות ביישום הפרוצדורה כאשר שורת הצדק מחייבת כן, ובלבד שלא נגרם לצד שכנגד עוול שאינו בר תיקון. בענין זה נקבע בע"א 66 /189 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477, עמ' 480 כדלקמן:

"הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני...לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק....העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט, והיא - עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף הענינים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם."

10.בנוסף, הוראות תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות ש"בית משפט רשאי בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים...כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת...".

בענין הנדון, טען המבקש שיש משמעות לאי חקירתו על תצהירו ואכן יש משמעות לכך, שכן די בכך בכדי להניח שהמשיבה אינה חולקת על דברי המצהיר (ראה ספרו של ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) עמוד 187) ומשכך, עומדת בעינה טענתו העובדתית של המבקש לפיה מדובר בשיקים שנוכו על ידי המשיבה וטענה זו לא נסתרה, בשלב זה, הגם שהוכחשה על ידי המשיבה.